מורה נבוכים לטריאתלטים שחולמים לעמוד על קו הזינוק האולימפי
אין להתעלם מהעובדה שהטריאתלון, למרות היותו ענף ספורט שסוחף עשרות אלפי ספורטאיות וספורטאים ברחבי העולם להתחרות בתחרויות טריאתלון מסוגים שונים, החל מתחרויות הילדים, מקצי הנוער, מקצי הבוגרים על סוגיהם : ספרינט, אולימפי, חצי איש ברזל, איש ברזל ואולטרות למיניהם הוא ענף אולימפי שמעטים, יודעי ח"ן בלבד, מבינים בו, מכירים את המתחרות והמתחרים בקו הזינוק האולימפי, לא כל שכן מודעים או יודעים על הדרך הארוכה מאד שעוברים ועוברות הספורטאים והספורטאיות כדי לעמוד על קו הזינוק בטריאתלון האולימפי.
המקרה של הטריאתלטית האמריקאית, האלופה האולימפית בריו 2016 הוא לחלוטין מקרה יוצא דופן שאין בו כדי להעיד על הכלל, בדיוק להיפך. גוון ג'ורגנסן, כבר היתה בת 25, רואת חשבון מצויינת בפירמה מכובדת ובינלאומית איי שם במידווסט של אמריקה בעיר מילווקי, שיום אחד קיבלה טלפון מוזר מאיגוד הטריאתלון האמריקאי. מישהו שם, באיגוד, עבר על רשימות של אתלטים בוגרי מכללות וגילה אחת, אלמונית למדיי שהיתה גם שחיינית מצויינת אבל לחלוטין לא מהטופ או אחת שיכולה להגיע למדליה בשחייה וגם רצה מצויין ב track and field (זכתה במירוצי 3000 ו- 5000 בליגת המכללות). על אופניים ידעה גוון שזהו אמצעי תחבורה מקובל ונפוץ שיש לו, למיטב ידיעתה, שני גלגלים…
גוון קיבלה הצעה להתנסות בטריאתלון. 6 שנים לאחר מכן, היא כבר עמדה על הפודיום בריו במקום הראשון לאחר שקבעה שיאים בלתי נשכחים בדרך לשם. כמו שהופיעה מ"שום מקום" כך גם נעלמה לה, גוון , לעולם המרתון, שם עדיין לא הצליחה להראות ולו שביב מעוצמותיה בעולם הטריאתלון שם הטילה את חיתתה על כל מתחרותיה.
הדרך של רון דרמון שלנו, הטריאתלט הישראלי הראשון שקבע היסטוריה והתחרה בטריאתלון האולימפי היא דרך שמאפיינת באופן מובהק, הרבה יותר, את דרכם של הטריאתלטים מכל העולם, אל קו הזינוק האולימפי. רון החל את דרכו בחוג טריאתלון להבים שבנגב הצפוני ובדרך של שנים רבות ומיגעות הגיע לקו הזינוק בריו ואף זכה להישג כביר כאשר קבע את המקום ה- 26.
