סיפורו המרגש של רון בק, ספורטאי הספיישל אולימפיקס מחיפה, שמביא לישראל הישגים נפלאים ברמה הבינלאומית

תכירו את רון בק שזכה לפני כחודש באליפות אירופה בטריאתלון במסגרת הספיישל אולימפיקס, רון גר בחיפה  ויהיה באוגוסט בן 18, בעברו הוא היה אלוף אולימפי בריצת 3 ק"מ במשחקי ברלין 2023 ואלוף אירופה בטריאתלון שלוש פעמים ברצף בשנים 2022,2023,2024 (SO כמובן). כמו שהוא מספר, בראיון מרגש שערכנו עמו, היותו על הספטרום כלל לא מפריעה: "לגדול עם אבחון על הספקטרום, אולי זה מפתיע, מרגיש לי די רגיל. לדעתי מהסיבה שזה חלק ממני ומהיותי כזה מאז הלידה. אני לא  מכיר משהו אחר, מרגיש לי שזה משפיע עליי בסיטואציות מסוימות, בעיקר שליליות, אך אני מרגיש שאני חווה את כל סוגי הרגשות/ חוויות כמו שכל אדם חווה ואני מזדהה בדברים גם עם אנשים שלא בהכרח על הספקטרום, שכן מבית הספר היסודי התרגלתי לחיות בסביבה מאוד רגילה, ומבחינה משפחתית כמובן גם. אז לא מופתע גם שיש לי חברים "נוירוטיפיקלים", כלומר שאינם על הספקטרום. אני יכול לשתף שמתחילת התיכון ועד עכשיו מרגיש קפיצה ענקית ביכולות החברתיות והתקשורתיות שלי, הרבה מכך בזכות האנשים הנכונים וכמובן שמהספורט שנותן הרבה כלים לחיים".

איך הגעת לטריאתלון ואיך הצטרפת לספיישל אולימפיקס?

"בערך כשהייתי בן 8-9 הגעתי לעודד את אמא שלי בתחרויות. בגיל 11, אחי (8) ואני נכנסנו למועדון הטריאתלון "מכבי חיפה" בעידוד הוריי. הצטרפתי לספיישל אולימפיקס לפני כ-3 שנים, זה נתן לי המון העצמה במסגרת שאפשרה לי להביא את ההישגים שלי לידי ביטוי בקטגוריה שהיא יותר הוגנת עבורי. זה בעצם להתחרות מול ספורטאים עם אתגרים דומים לשלי. לדוגמה בהתארגנות בשטח ההחלפה, לעמוד בזמנים, ניווט והתמצאות במרחב בשחייה במים פתוחים וגם בהיבט המוטורי בשחייה"

מה האתגר הגדול ביותר שלך?

"התארגנות עם כל הציוד בשלושת הענפים. הבנת המסלולים לפני תחרות, העובדה שלפעמים אימונים יכולים להיות משעממים או מעייפים אבל עדיין משתדל לא לוותר"

איך אתה מתמודד עם האתגר המנטלי לפני תחרויות

"מספר ימים לפני, מתחיל לשתות כמויות גדולות של מים, מה שכמובן מכניס המון נוזלים חשובים לגוף, ובנוסף, מבחינה מנטלית, מכניס אותי להרגל כלשהו, שגרה מסוימת ובטחון לקראת התחרות, כשאני עושה משהו שהוא אפקטיבי ותורם לי לקראת. בנוסף, אני עובר על המסלולים יותר מפעם אחת כדי למקד ולפקס את עצמי שלא אתבלבל. עוד ניתן לומר כי אני מתרכז יותר בתוצאות המספריות מאשר במיקום וזה מכניס אותי יותר למטרות של עצמי מאשר להשוות את עצמי לאחרים ואז אולי להתאכזב"

 מה למדת על עצמך דרך הספורט ומה הוא תרם לך?

"אני לומד על עצמי שאני מכוון מטרה, אני תמיד נותן את המקסימום שלי בכל דבר שאני עושה מה שחשוב לי ואני לא מוותר אף פעם! אני לומד להכיר את הגוף שלי, את יכולותיו ואת הגבולות שלו.  הספורט משפר לי מאוד את הבטחון העצמי, אני אומר זאת כאדם עם בטחון עצמי לא כזה גבוה. מרגיש שזה ממש עלה ביחס לפעם, הרבה בזכות הספורט".

איך אתה לא מוותר?

"עוזר לי לחשוב על זה שההישג הכי חשוב הוא שאסיים את התחרות. לא משנה באיזו תוצאה, לא משנה אם נפלתי מהאופניים ונפצעתי (חס וחלילה), אם מרגישים לא טוב פתאום וכו', פשוט לעבור את קו הסיום"

איך נראים האימונים שלך?

"בשגרה אני מתאמן סביב ה-9-12 אימונים בשבוע. לקראת תחרויות יכול להגיע ל-14-15 יח' בשבוע. חייב שיהיה יום מנוחה אחד, כלומר שלא מתאמנים בו. בימים רבים אני מתאמן מעל לפעם אחת ביום (בד"כ 2-3. יכול להיות יותר במחנות אימונים למשל). כמו כן אני עושה פיזיותרפיה אחת לשבוע העוזרת לתחזק את הגוף בשגרה, (ומניעה או טיפול בפציעה אם יש)"

מה אתה אוהב בשילוב 3 הענפים בטריאתלון?

"אני אוהב את זה שתמיד יש מקום להשתפר  – למשל אם הולך פחות טוב בשחייה, אתה יכול לתת ביצוע טוב יותר באופניים או בריצה ואפילו בשניהם, ולצמצם מיקומים, כלומר לעקוף (קורה לי בתחרויות האיגוד). מעניין שלכל טריאתלט יש סדר עדיפות שונה מבחינת הענפים, בדיוק כמו השוני שיש בינינו כאנשים".

מה הענף בו אתה הכי חזק?

"בריצה אני חד משמעית הכי חזק, תמיד שחייה הייתה התחום החלש שלי אבל דווקא בתקופת הפציעה מאוד משתפר במים (מרגיש בשיאי) ושואף להשתפר עוד כמובן. ברכיבה תמיד הייתי יחסית טוב (במיוחד בטיפוס) אבל שואף להשתפר בזה הכי הרבה, בכל זאת החלק הכי ארוך בתחרויות"

מה המשפט שמנחה אותך?

"יש כמה משפטים, אחד מהם זה "כשיוצאים מגלים מקומות נפלאים" –  כלומר, גם אם אני פצוע, זו לא סיבה להפסיק להתאמן ולהתחרות כל עוד זה אפשרי, בהנחייה נכונה של המאמן והפיזיותרפיסט. אם אני לא אתחרה, אני לא אדע מה יכולתי להרוויח מזה (אולי) בתחרות בסלובקיה במקרה הזה זה השתלם לי"

ספר קצת על לייצג את ישראל בימים קשים אלה?

"היה כבוד באמת גדול לייצג את המדינה, בטח ובטח בשנה כזאת סוערת ואפשר לומר עצובה, עם סרט צהוב על האופניים שלי. אך למרות העצב, אנחנו נשארים חזקים, זה כולל גם אותי, ואני באמת ייצגתי את המדינה עם כל הכוח העוצמה שבדבר בתקופה שכזאת, שהיא תהיה זמנית בתקווה מבחינתי, זאת ההצלחה הכי גדולה ומשמעותית שלי יחד עם כל ההישג של הזכייה"

מה החלום?

"החלום הכי גדול שלי זה לייצג את המדינה באולימפיאדת צ'ילה 2027, ואני מתכוון להמשיך לעבוד קשה כדי להגיע לזה"

מסר למי שקורא?

"אם מישהו מתלבט או חושב על הצטרפות לטריאתלון – לכו על זה!"