נקודת חן

ספרי קצת על עצמך

"אני  מתגוררת בהרצליה. בת 33, נשואה +2

בגיל 12 התחלתי להתאמן בענף הטריאתלון ובגילאי הנוער התחלתי להתאמן בצורה מקצועית יותר והייתי חלק מנבחרת ישראל. השתתפתי בעיקר בסבבי גביע ובאליפויות אירופה. לצבא התגייסתי עם תואר ספורטאי פעיל עליו החלטתי לוותר לאחר הטירונות"

 מה עשית לאחר מכן?

"המשכתי לקורס מדריכות אימון גופני, יצאתי לאחר כשנה לקורס קצינות ובסופו של דבר השתחררתי אחרי קצת יותר מארבע שנים מהצבא כקצינת ההדרכה של בה״ד 8 (הממוקם במכון וינגייט). כיום, אני בוגרת תואר ראשון בהנדסת תוכנה מאונ׳ בן גוריון ובקרוב מסיימת תואר שני במדעי המחשב באונ׳ הפתוחה ומתכנתת בחברת אפל. בשלושת החודשים האחרונים אני גם רכזת נשים ואתנה באיגוד"

מה הן המטרות והיעדים של ספורט הנשים באיגוד הטריאתלון?

"שיעור הבנים שעושים טריאתלון גבוה בכמעט 40 אחוז ממספר הבנות – מתמטית אני צריכה לנצח את זה. השיפור בכמות הילדות צריך להיות גדול יותר מזה של הבנים. כל עוד שיעור הבנות לא עולה על שיעור הבנים שהצטרפו לענף, או לכל הפחות לא עולה בשיעור דומה – לא נצמצם את הפער הקיים בטריאתלון הישראלי. המטרה הכללית שלנו היא להגדיל משמעותית את שיעור הילדות, הנערות והנשים העוסקות בספורט, וזה יעזור לנו גם להצמיח יותר ספורטאיות הישג, בתקווה שנצליח לשלוח נציגות נשית ראשונה למשחקים האולימפיים הבאים".

מהם האתגרים והחסמים להעצמת השתתפות הנשים בענף הטריאתלון בישראל?

"חוץ מהחסמים של ההוצאות ומחויבות ההורים, הצטרפות ל״חוג״ טריאתלון ובשלב מתקדם יותר התמדה והגעה לאימונים בגילאי ילדים ונוער מושפעת מאוד מהסביבה החברתית ומגיבוש הקבוצה. כל אלה מקשים מאוד על גיוס ילדים ונוער. יחד עם זאת, אנחנו מנסים לתת לבנות את ההרגשה שיש להן ״גב תומך״ נוסף. משהו שלא היה בתקופתי ואני חושבת שמאוד תורם עכשיו".

מהם היוזמות המרכזיות שאת מובילה?

"ראשית – קיום של שלושה אירועים לפחות בשנה בפילוח איזורי: צפון, מרכז ודרום. אנחנו בדיוק בעיצומו של הסבב הראשון. קיימנו את האירוע הראשון בסבב ב-2.4 במשגב, אליו הגיעו 49 ילדות ונערות משבע קבוצות שונות בצפון. השבוע קיימנו אירוע לנבחרת המרכז בוינגייט, אליו נרשמו 62 בנות ובשבוע הבא נקיים את האירוע השלישי והאחרון לבנות הדרום (לצערי שם ההיענות נמוכה משמעותית וגם פוטנציאל הנרשמות) בקאנטרי של אונ׳ בן גוריון. מטרת האירועים הנה בראש ובראשונה שהבנות יפגשו עם בנות נוספות שבגילן, יקבלו פעילויות העשרה כמו הרצאות ואימונים מגוונים שאינן פוגשות בשגרה. וכמובן הכי חשוב זה כיף ומגבש. התוכנית השנייה היא סגל הטופ טים"

מהם המדדים והפרמטרים המרכזיים להצלחה?

מבחינה ״יבשה״ המדד של אתנה הוא – השוואה של מספר הבנות שהתחרו בלפחות ארבע תחרויות של האיגוד בשנה החולפת אל מול השנה שעברה. מבחינתי  המטרה היא נוכחות גבוהה של בנות בכל מפגש איזורי של אתנה והגדלת מספר הילדות והנערות בקבוצות השונות"

כיצד נראה החזון לקידום ספורט הנשים באיגוד בטווח הקצר והארוך?

"בטווח הקצר אנחנו מדברות על שימור מספר הילדות והנערות שכבר מתאמנות פעילות. לטווח הארוך – אני חושבת שזה מתחיל במספר המאמנות הפעילות בקבוצות הקיימות, אפשר לצערי לספור על כף יד אחת את מספר המאמנות טריאתלון שיש כיום. הגדלת מספר הילדות והנערות בכלל הקבוצות בארץ, הגדלת מספר הבנות בנבחרת ישראל. ולא פחות חשוב – החזרת תחרות הדגל ״טריאתלון נשים״ (היתה נהוגה להתקיים על שם תמר ולאחר מכן גם סוזי דבוסקין במשך שנים רבות)".

אילו שיתופי פעולה חשובים מקיים האיגוד עם גופים אחרים על מנת לקדם את הנושא?

"החברה למתנ"סים יצרה איתנו קשר לאחר שנתקלה בעלון נשים שיצרנו וביקשה שבעבודה משותפת נעזור לה להקים קבוצות טריאתלון נוספות באזורים נוספים בארץ. זה בעבודה איתם עכשיו. בנוסף, בקרוב נצא בפרסומים של תוכנית ״שגרירות/ים״ שתנסה לעודד הצטרפות ילדות וילדים חדשים לענף. תוכנית זו נשענת על בתי הספר, אליה נשלח ״שגרירי טריאתלון״ שהם ספורטאות/ים מהקבוצות השונות".

אילו אתגרים ייחודיים מזוהים בקרב ספורטאיות הטריאתלון לעומת ספורטאים גברים?

"כיום ישנה מגמה בקרב המאמנים לבצע התאמה בתוכנית האימונים לילדות ונערות. אם זה באימוני הכוח (שבתקופתי לא הושם עליהם דגש) הכוללים התאמה לחיזוק ספציפית יותר של הבנות. בנוסף גם בהשמת דגש בגילאים מתקדמים יותר על תקופת הוסת, אחוזי השומן. ובכלל בעולם, היום רוב הספורטאיות עלית מתאמנות כ-packs (קבוצות הומוגניות של נשים בלבד), אצל המאמנים השונים".

מה הן הדרישות המיוחדות והתמריצים הניתנים לספורטאיות המצטיינות?

"אנו עוקבים אחרי הספורטאיות הבולטות, ובהחלטה משותפת עם אתנה, מכניסים אותן לסגל הנקרא ״טופ טים״. טופ טים היא תוכנית מימון נוספות לנשים. כיום על סגל זה נמנות עדי כספי ואביב לוי. אני יכולה להגיד ששתיהן מקבלות עזרה נוספת לא רק כלכלית אלא גם מבחינה מעטפת רפואית, שכידוע לא פחות חשובה וגוררת הוצאות נלוות נוספות לרוב הספורטאים".

מסר לסיום

"אשמח שכל החטופים/ות ישובו הביתה בשלום. גם כאשר אנחנו מקיימים את האירועים שלנו ומנסים להמשיך ב״שׁגרה״, תמיד ישנה המועקה והמחשבה עליהם ועל הלוחמים שלנו בעזה"