המסע המרתק של איתמר אשד

איתמר אשד, בן 24, הוא אחת התקוות הגדולות של ענף הטריאתלון בישראל. לאחרונה, השיג את התוצאה הטובה ביותר של ישראלי בתחרות חצי איש ברזל שנערכה באוסטריה. בראיון מיוחד, שוחחנו עם איתמר שמאמנו בשש השנים האחרונות הוא אורי זילברמן על השגיו, האתגרים, השאיפות שלו והדרך המרתקת לצמרת העולמית.

"החלטתי להשתתף בתחרות הזו אחרי שסיימתי את הקמפיין שלי לקראת המשחקים האולימפיים במאי," פותח איתמר. "ידעתי שלא הגעתי למשחקים ורציתי לעשות משהו בשביל הנשמה." למרות חוסר הניסיון היחסי בסוג זה של מרוץ, איתמר הגיע עם ביטחון עצמי גבוה. "הגעתי בשביל לנצח," הוא מודה בחיוך. "לא היה לי מושג מה זה אומר ומה צריך בשביל זה, אבל ידעתי שאני מסוגל לעשות תוצאה טובה" כשנשאל על הציפיות שלו, איתמר משיב בכנות: "לא הייתי מגדיר את מקום שישי כאכזבה, אבל אני ציפיתי למקום גבוה יותר."

איתמר מספר על תחילת דרכו בטריאתלון: "בפעם ראשונה שהשתתפתי באליפות העולם לנוער הייתה ב-2017 בגיל 17. אבל רק ב-2019, בגיל 19, הבנתי באמת שאני רוצה להיות ספורטאי מקצוען ולקחתי את זה צעד אחד קדימה" .כשהוא נשאל על מודל לחיקוי, איתמר מזכיר את חווייר גומז, ספורטאי טריאתלון עליו גדל. "במהלך השנים גם יצא לי להתחרות איתו," הוא מספר. "זה היה מאוד נחמד, ואז אתה מבין שאתה לא יכול להסתכל על אנשים בתור מודל לחיקוי אלא אתה צריך להבין שאתה אחד מהם."

כששאלנו את איתמר מה מניע אותו בספורט התובעני הזה, הוא השיב: "אותי מאוד מעניין לדעת מה גבול היכולת של הגוף האנושי, מבחינה פיזית ופסיכולוגית. זה פשוט מרתק אותי. אני לא רוצה להסתפק בבינוניות או במועט, אלא תמיד לשאוף הכי גבוה שאפשר בכל דבר שעושים." איתמר מדגיש שהוא נהנה מהעבודה הסיזיפית. "אני נהנה מהתהליך, מהעבודה הקשה," הוא אומר. "זה מה שגורם לי סיפוק אמיתי."

שגרת האימונים של איתמר מרשימה ביותר. "הממוצע הוא בין 2 ל-3 אימונים ביום," הוא מסביר. "בשבועות העמוסים זה יכול להגיע ל-30 שעות בשבוע, כשהממוצע נע בין 20 ל-30 שעות." איתמר מתאר את היום הטיפוסי שלו: "זה יכול להיות שני אימונים בבוקר ואימון בצהריים, או אימון ארוך בבוקר ועוד אחד אחר כך. אני מנסה להתאושש כמה שיותר בין לבין." למרות העומס הכבד, איתמר לא רואה זאת כהקרבה. "כל החיים שלי היו ספורט. אני עושה את זה מבחירה. אם לא הייתי נהנה מזה ואם לא הייתי שלם במאה אחוז עם ההחלטות האלה, אז אני לא חושב שזה היה שווה את זה."

כשנשאל על החוזקות והחולשות שלו בשלושת ענפי הטריאתלון, איתמר משיב: "אני חושב שהענף הכי חזק שלי הוא האופניים. ראו את זה בתחרות עכשיו, שהחלק הקריטי היה האופניים ונשארתי עם החבר'ה המובילים". לגבי השחייה, הוא מסביר: "מבחינת השחייה אני חושב שאני נמצא גם באחת הרמות הגבוהות בעולם. הבעיה היא בעיקר המכות בתוך המים (אפקט מכונת הכביסה) והעומס של הטריאתלון. זה משהו שאני עוד מנסה לפצח בשנים האחרונות."

איתמר מספר על חוויותיו בתחרויות בינלאומיות, במיוחד לאחר אירועי  ה-7 באוקטובר. "באוקטובר טסתי לסבב תחרויות בסין, דרום קוריאה ויפן. לא הרגשתי עוינות למען האמת. הייתי מוקף, לפחות בסביבת הטריאתלון, באנשים שמאוד תמכו בנו ומאוד חיבבו אותנו." עם זאת, הוא מודה: "אין ספק שזה קשה יותר. אני לא הצלחתי, עכשיו בדיעבד אני אומר, לתפקד אחרי השביעי באוקטובר בכל שלושת תחרויות. עם הזמן אתה לומד להבין שאתה צריך לצמוח מהדבר הזה ולדעת שכשאני יוצא לתחרות אני מייצג את המדינה שלי ואת העם שלי בצורה הכי טובה שאפשר."

איתמר מתכונן כעת לאליפות אירופה שתתקיים בעוד כשבוע וחצי בצרפת. "המטרה היא להיות ב-12 הראשונים," הוא אומר. הישג זה יבטיח לו תמיכה מהוועד האולימפי. מעבר לספורט, איתמר מתכנן להתחיל תואר בפסיכולוגיה באוקטובר באוניברסיטה הפתוחה. "אני לא יכול להיות רק ספורטאי למשך עוד 4 שנים," הוא מסביר. "אמרתי לעצמי שאני צריך לעשות חושבים איך אני מתקדם מעבר לרק ספורטאי, שכמה שזה יפה, זה לא לכל החיים."

למרות שהטריאתלון תופס חלק נכבד מחייו, איתמר משתדל לשמור על איזון. הוא מתגורר בהוד השרון ומחפש לעבור דירה עם בת זוגו, איתה הוא נמצא כבר שבע שנים. "היא הייתה מהענף, עכשיו היא מהעולם החופשי," הוא מחייך.