אני רוצה לשתף פעולה עם כולם בלי אגו

בגיל 32 ואחרי שהיה מחוץ לענף תקופה ארוכה, הטריאתלט לשעבר רון דרמון, הראשון שייצג את ישראל בטריאתלון באולימפיאדה עושה קאמבק ונכנס לאחרונה לתפקיד יו״ר הועדה המקצועית של האיגוד. לרגל כניסתו לתפקיד ערכנו ראיון עם רון על ההתרגשות בקבלת התפקיד, מה הוא מתכוון לשנות ולמה בעצם חזר אל הענף. 

 

 איך אתה רואה את מצב הטריאתלון בארץ?

"מבחינת הספורט המקצועני – אנחנו לגמרי שם, עם שחר שגיב שממש בשל כרגע ועם אביב לוי שעולה ברמה כל הזמן אנחנו בהחלט בכיוון הנכון. מבחינת רוב הענף, צריך לזכור שלא ממש הייתי בענף ב-7 השנים האחרונות, אבל כן חזיתי במספר התחרויות הבודד שהייתי בכמות אדירה של ילדים וזה הולך ועולה בכל שנה, ביחס לתקופה שלי אין מה להשוות מבחינת ההיקפים וזה נותן לנו תקווה לעתיד".

למה יש שינוי בעצם? 

"העובדה שהטריאתלון היה באולימפיאדה מאוד תרם להפצת הבשורה, פעם זה היה ספורט של משוגעים, היום כולם נחשפים לזה, הפכו את זה לענף שיותר כיף לצפייה, טכנולוגיה עזרה להנגיש את הספורט הזה ולהפוך אותו ליותר מושך לעין"

מה עבר עליך בשנים שלא היית בענף?

" כאשר פרשתי הייתי צריך ניתוק מהכל, גם להתמודד עם הטראומה שחוויתי בעקבות הפציעה, עשיתי קאט על החיים הספורטיביים מ-100 לאפס, ועם השיקום שלי עשיתי תואר ראשון ושני והלכתי לעבוד בהייטק, שם הייתי בשנים האחרונות, כן עקבתי אחרי הספורט המקצועני, אבל לא מעבר לזה"

למה דיגדג לך לחזור לענף? 

"אחרי שיחה עם רן ושחר שגיב, הבנתי שצריך עוד קצת ידיים עובדות לעזור להרים את הענף למעלה, חשבתי שאתן מניסיוני כדי לעזור לקדם את הענף".

בוא נחזור רגע לאולימפיאדת ריו ב2016 – היית הראשון שייצג את ישראל בענף הטריאתלון- נסה לתאר את ההרגשה?

"באותה תקופה, לא ייחסתי לזה חשיבות, כי כנראה זה היה משפיע על הביצועים על הביצועים, רק בהסתכלות אחורה הבנתי את גודל האירוע. מבחינתי זה היה כבוד עצום, גם לענף וגם למדינה וגם לישוב שלי, זה דבר שקשה לתאר במלים".

איזה זיכרון יש לך משם?

"אני זוכר שאני רץ בשתי ההקפות האחרונות שלי ואני לא שומע את עצמי נושם מרוב העידוד של הקהל".

איך אתה רואה את העתיד התחרותי של הטריאתלון בארץ?

"אני רוצה שיהיה לנו בסיס מאוד רחב של ספורטאים עד גיל 23, בסיס שמצליח להגיע לתוצאות הטובות, אבל צריך להבין שעיקר העבודה של הוועדה תהיה עם הספורטאים בגילאי 13-19, ההתערבות שלנו מעבר לגיל הזה תהיה יותר מינורית".   

יש בעיה, כלל עולמית שנשים נוטשות את הספורט כאשר הן מתקרבות לגיל 18, איך אתה מתכונן להתמודד עם זה?

אני רוצה לקדם את פרויקט הנשים, עוד אין לי פיתרון קסם. אני צריך לראות את רוח הדברים – בעיקר צריך לייצר כאן צוות שאוהב לעבוד יחד".

מה החוזקות והחולשות של הטריאתלון בארץ?

החוצפה הישראלית, זה תמיד מה שהיה הכי טוב אצלנו, אנחנו לא מתקפלים מול אתגרים. החולשות שלנו זה הנטייה לחיכוכים פנימיים ואני רוצה לעשות שיתוף פעולה מלא ואמיתי בין כל המועדונים"

מה הברכה הכי מרגשת שקיבלת כשקבילת את המינוי לתפקיד?

"קיבלתי לא מעט הודעות מאנשים ששמחים שחזרתי לענף, זה קצת הפתיע אנשים שאני רוצה להיכנס בחזרה לענף, היו שתי ברכות שריגשו אותי קצת יותר משרה צלאח מנהלת וועדת הילדים"

מה זו הצלחה בעיניך?

"הצלחה בעיני זה כשכל הפרויקטים השונים יהיו מסונכרנים בין כל הגופים ובין כל הקבוצות, שיהיה   פלואו שעובד טוב יותר בין המאמנים השונים. בסוף אני רוצה לשתף פעולה עם כולם בלי אגו –להיות 100 אחוז בשביל הספורטאים".

 

בהצלחה רון!